צפון הארץ מוגדר כבר הרבה שנים כאזור שקשה למצוא בו עבודה. הריחוק מהאזורים במרכז הארץ ומצפיפות האוכלוסין בשילוב של סדר עדיפויות לאומי, הותירו את אזור הצפון הרחק מאחור. עבודה בצפון היא משימה לא פשוטה לאזרחים המתגוררים בה. אזור פריפריאלי עם מסחר מוגבל, מביא בסופו של דבר גם למספר מקומות עבודה מוגבלים.

עבודה בצפון היא מצרך שקשה מאד להשיג. אחת הסיבות העיקריות לעזיבת תושבים את האזור היא תעסוקה. החיפוש אחר תעסוקה יוצרת מצב שבו זוגות צעירים או אפילו בוגרי צבא, עוזבים את מקום מגוריהם כדי למצוא עבודה במרכז הארץ, שם כאמור הרבה יותר קל להשתלב בשוק העבודה.

הצעירים שמשתחררים נשארים באזור הצפון, אך לתקופה מוגבלת. במהלך התואר שלהם, הם ישתלבו בעבודות במעמד הנמוך של טבלת השכר ומיד לאחר סיום התואר יתחילו להסתכל אל עבר אזור המרכז, שם מחכים להם שלל הזדמנויות. המצב רק מחמיר כאשר מדובר בעצמאים. נכון, גם באזור המרכז המצב לא פשוט בכלל, אך בגלל חוזק האוכלוסייה יש באפשרות של האנשים להוציא ולשלם, כך כוח הקנייה גדול יותר. זה לא מבטיח לעסקים להצליח, אבל זה לפחות שומר אותם במצב הישרדותי. בצפון המצב חמור הרבה יותר. שם כעצמאי אתה לוקח סיכון שכוח הקנייה פה הוא חלש ולכן אתה במחזור עסקים של שנה יכול לסגור את העסק וללכת הביתה.

עבודה בצפון אפשר למצוא בעיקר בתחום התיירות ומתן שירותים. לכן אם אתה סטודנט שלומד באיזור אין לך שום בעיה למצוא עבודה. הבעיה מתחילה במשכורות שהמעסיקים יכולים לשלם. אם אמרנו מקודם שכוח הקנייה הוא קטן, לכן רוב המעסיקים יכולים ומעדיפים לשלם שכר מינימום. במצב כזה לעובדים יש מעט כסף בכיס ומעט כסף להוציא מהכיס. כשמדובר בצעירים אחרי צבא, קצת קשה להם לחסוך וכך קיבלנו מעגל שחוזר על עצמו כל פעם. לצעירים הללו יש המון רצון לעבוד במגוון עבודות, אבל בדרך כלל עיקר ההכנסה באזור הצפון מגיעה מאירוח ותיירות. אזור המרכז שצפיפות האוכלוסין בו גבוהה, מבזבז את רוב כספו באזור הצפון ומחוץ למדינה.