היכולת של זוגות צעירים כיום לקנות דירה הולכת ופוחתת ככל שעובר הזמן. לפי נתוני הלמ"ס, אחוז הגרים בדירות בבעלותם עומד על 67.6%, בעוד אחוז הגרים בדירות שכורות הוא 26.7% – קצת יותר מרבע מהישראלים. 8.1% מתוך הגרים בדירות שכורות גרים בדיור ציבורי, כש-15.2% מהחיים בחמישון התחתון גרים בדיוק ציבורי. למרות שנראה כי נתון בעלי הדירות בישראל (67.6%) בשנה שעברה גבוה, הוא עדיין נמוך יותר ממוצע האיחוד האירופי העומד על 70.1%, דבר המעמיד את ישראל בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד. בנוסף, בשנים 2015-2003 יותר אנשים היו בעלי שתי דירות ואף יותר, כשהנתון הזה קפץ מ-3.2% ל-9.9%, לעומת 63% מסך בעלי הדירות המחזיקים בדירה אחת בלבד. העלייה העיקרית של נתון זה חלה עוד בשנת 2008. יש נתון אחד שחשוב מאד לזוגות הצעירים ולרוכשים החדשים וזוהי הריבית. משכנתא ריבית קובעת למעשה את גובה ההחזר של אלו שלקחו הלוואה, לבנק עצמו. הריבית פה משחקת תפקיד חשוב כיוון שיש לה יכולת להשפיע גם על הרווח של הבנק וגם על הרווח שלך. כמובן שהרווח של הבנק חזק יותר משלך. משכנתא ריבית נותנת לבנק את האפשרות לשחק בגובה ההחזר החודשי שלך. משכנתא היא שיעבוד של נכס או חלק ממנו הניתן כבטוחה למלווה תמורת הלוואה, עד גמר הפירעון. יש צורך לרשום משכנתא אצל רשם המקרקעין. המשכנתא יכולה להיות מדורגת מבחינת הביטחון שהיא מקנה ללווה. כאשר שווי הנכס עולה על סכום המשכנתא, רשאי הלווה למשכן אותו במשכנתא מדרגה שנייה, שלישית. אשר תיפרע רק מתוך כספי מימוש שנותרו אחרי סילוק המשכנתאות שקדמו. המשכנתא היא בטוחה קניינית שנועדה להבטיח קיום חיוב שנטל על עצמו חייב לטובת נושהו. על התביעה האישית שיש לנושה כנגד החייב מוסיפה הבטוחה גם שיעבוד נכס ממנו. הנושה יכול להיפרע אם החייב אינו מקיים את חיובו. בהיות הבטוחה זכות קניינית, היא מאפשרת לנושה להיפרע מתוך הנס ששועבד לו לפני כל נושה אחר של החייב. עדיפות זו על פני נושים אחרים של החייב באה לידי ביטוי במקרים שבהם החייב פושט את הרגל וכשנכסיו אינם מספיקים לפירעון כל חובותיו (או חברה שנכנסה לפירוק).
